יום שבת, 25 בדצמבר 2010

נועם קוריס – מגלה עורכי דין ומקדמי אתרים שעסוקים בניצול לרעה של חופש הביטוי....

נועם קוריס – על עורכי דין ומקדמי אתרים בניצול צורם של חופש הביטוי....
לפני כמה חודשים נכחתי בפגישה מוזרה ואפילו הזויה, בפגישה היה איזה מישהו שטען בהתרסה שהוא מקדם האתרים הכי טוב במדינת ישראל, בעיקר הוא טען שהוא מתמחה בקידום אתרים של עורכי דין.
אותו אדם הזוי ניסה לשכנע אותי בכל דרך שהוא מקדם האתרים הכי טוב ושאין בכל ישראל מישהו יותר טוב ממנו או אפילו שמתקרב לרמתו. בכלל הוא ניסה לטעון שהוא כל כך תותח בתחום שכל עורך דין היה רוצה לשכור את שירותיו לקדם לעצמו את האתר. נקודה.
כבר שמעתי סיפורים או אגדות על מקדמי אתרי אינטרנט שקידמו את שמו של מנכ"ל חברה זו או אחרת במנוע החיפוש של גוגל, בכדי להשיג את התוצאה בעמוד הראשון של גוגל במנוע החיפוש, וכך להשיג מהלקוח הפוטנציאלי תשומת לב בכדי שישכור את שירותיהם.
האמת, אני יכול להבין את ההיגיון, הלקוח הפוטנציאלי מקיש את שמו בגוגל ובעמוד הראשון הוא רואה את ששמו, הוא בודק במה מדובר ואותה החברה שמנסה למכור לו קידום אתרים באמת הצליחה להשיג את תשומת ליבו.
בכל מקרה באותה הפגישה ולאחריה, אותו אדם שטען בפני שהוא מקדם האתרים הכי טוב בישראל רצה להוכיח לי שהוא באמת כזה טוב בקידום אתרים באינטרנט.
אוי כמה מאמצים טיפשיים וחסרי פרופורציות הוא עשה, כבר בהתחלה הוא קנה שם מתחם, (דומיין) עם השם המלא שלי (נועם-קוריס) ועוד מהיקרים... בשפה העברית ועם סיומת קום.
באתר האינטרנט שהקים לכבודי על הדומיין עם השם שלי, נועם-קוריס.. הוא הכניס את שמי שוב ושוב בצורה סזיפית וחוזרת ללא שום סדר, בלי קשר מינימאלי בין המילים ובלי אסטטיקה בסיסית, ממש ככה:
"הבלוג של נועם קוריס או שלא הבלוג של נועם קוריס או הבלוג של נועם קוריס לכאורה ולכאורה נועם קוריס והבלוג של נועם קוריס נועם קוריס עורך דין עו"ד נועם קוריס נועם קוריס עו"ד נועם קוריס נועם או נועם קוריס הוא נועם קוריס או נועם קוריס הוא נועם קוריס ה- עורך דין עו"ד נועם קוריס, נועם קוריס הוא עורך דין מגניב נועם קוריס רואה קיר קורס וקורא לנועם קוריס שיציל מהקיר הקורס כי נועם קוריס הוא עו"ד נועם קוריס משרד עורכי דין נ. קוריס הוקם על ידי עו"ד נועם קוריס וקוריס נועם הוא נועם קוריס קוריס קוריס נועם נועם אילו הייתי נועם קוריס או נועם קוריס אילו הייתי, נועם קוריס אוכל קוראסון קורסון אוכל נועם קוריס, כי נועם קוריס אוהב לאכול קוראסנים או אולי נועם קוריס לא אוהב לאכול קוראסונים נועם קןריס בתל אביב נועם קוריס בפריז, נועם קוריס הולך ליד קיר אם תחפש את נועם קוריס אז תמצא את נועם קוריס במשרד עורכי דין נועם קוריס או נ. קוריס..."
בתור מקדם אתרים מיומן ובכדי ללכוד גם תוצאות חיפוש טועות שיכולות להיות קשורות בדרך כולשהי אל השם שלי, למשל במקרים שהגולשים הקלידו את שמי עם טעויות בהקלדה, אותו מקדם אתרים הזוי כתב את שמי שוב ושוב בשם חופש הביטוי הנודע, גם עם עשרות טעויות מכוונות וכל מיני עוויתות וגרסאות מגוחכות ומוזרות, למשל:
"קוריפ נועם נועם קוריסססס נועם טור נועם חומסקי נועם לניר נועם קוריסדיס נועם קודיס נועפ קוריס נועם קורים נועם קוריץ נוועם קוריס קווריס נועם נעם קוריס נועם קורייס הוא נעם קוריס או נועם קוריס רוצה להיות קוריס נעם הוא עורך דין קורס בקוריס נועם קוריס נועם יעביר קורס בנושעם נועם קוריס נועםם קוריס נועם קוריסס נועם קורים נוועם קוריס נועם קוריס נ קורס נ קוריסס נועם קוריסק קריס קוריסים קוריסון קוריסו נוטם קוריס נורם קוריס נןעם קוריס נועם קוריצ קוריסלו נועם קוריס נועם רותם נועם קניאל קוריססס קוריס נוע אם נעם קוריס הוא נועם קוריס אז נעם קוריס הוא נועם קוריס נעם קרויס נועם קרויס נועם קוריסי נועם קוריאט ניר קוריס קוריס קורסון נועם קוריס נועםקוריס קוריסנועם..."
אותו מקדם אתרים אובססיבי המשיך לנסות להרשים אותי יום וליל ונכנס לאינספור פורמים טוקבקים וקבוצות באינטרנט, רק בכדי להציף בתגובות לא רלוונטיות שנושאות את שמי "נועם קוריס", יחד עם המוני קישורים חוזרים לאתר הפיקטיבי שהקים לכבודי בכתובת נועם-קוריס.קום.
האמת (ומבלי לפגוע בזכויותיי) שזה ממש הצחיק אותי, מאז שאותו אדם הזוי החליט לקדם את האתר הפיקטיבי שלו לעמוד הראשון בגוגל בחיפושים הנושאים את השם "נועם קוריס", התחילו הגולשים למצוא את שמי בכל מקום באינטרנט עם קישור לאתר שלו. נועם קוריס נועם קוריס בטוקבק כזה ונועם קוריס בקבוצה אחרת, נועם קוריס בפורום תביעות ייצוגיות נועם קוריס בפורום כלכלה, נועם קוריס בפורום נדל"ן, נועם קוריס בפורום חיילים משוחררים, נועם קוריס בפורום סטודנטים, נועם קוריס בפורום נשואים ונשואות, נועם קוריס בפורום גרושים גרושות, נועם קוריס בפורום מחשבים ואינטרנט, נועם קוריס בפורום דיני עבודה וזו רק ההתחלה...
בכל מקרה, ברור שלא שכרתי את שירותיו של אותו מקדם אתרים מגוחך ואובססיבי שלא מסוגל להקפיד ולו על קמצוץ של טוב טעם או מינימום היגיינה וירטואלית.
ביני לביני היה נראה לי אפילו שהבת שלי בת ה- 6 שלומדת בכיתה א' יכולה לכתוב תכנים לאתר האינטרנט שלי או תגובות באופן כללי, שיהיו מנוסחות ברמה גבוהה ואיכותית  יותר מיכולותיו של המקדם ההזוי...
אותו מקדם הזוי ואובססיבי לא התייאש כל כך מהר והמשיך לקדם ולקדם את האתר שנושא את שמי (נועם קוריס.קום) מתוך נחישות לא מובנת להוכיח לי שגוגל הוא לא יותר מרובוט טיפש שמכניס לעמוד הראשון בתוצאות החיפוש בו אתר אינטרנט שכל מה שיש לו להציג זה את שם הערך שאותו חיפש הגולש, במגוון ואריאציות שונות וחסרות עניין או תוכן ממשי.
מסתבר, שבניגוד לגולשים בשר ודם גוגל אוהב ומציג אתרים שכל מה שיש להם להראות זה משהו בסגנון הזה:
"נועם-קוריס, קוריס נועם עו"ד נועם קוריס, נועם קוריס או נועם קוריס ויש לו משרד שקוראים לו נ. קוריס עו"ד נועם קוריס ועורך דין נועם קוריס הוא עורך דין מגניב כי נועם קוריס רוצה להיות נועם קוריס ושמח שהוא נועם קוריס ולא נועם קוריס לכאורה אז כשנועם קוריס מסתכל במראה הוא רואה את נועם קוריס שמסתכל עליו מהמראה בחזרה..."
עבר עוד זמן ודעתי מטבעם של דברים לא השתנתה בנוגע למקדם האתרים ההזוי שקידם את האתר הפיקטיבי באובססיביות ילדותית במיוחד. בכל מקרה, לא אישרתי לאותו אדם לעשות שימוש בשמי או לקדם את האתר הפיקטיבי שלו או כל אתר אחר שקשר אל שמי.
לאחרונה הופתעתי לגלות שמקדם האתרים המעוות התחיל לקדם באתר הפיקטיבי שהקים תחת שמי מספר עורכי דין אחרים, דוגמת עו"ד יהונתן קלינגר השנוי במחלוקת שמפעיל לעצמו בלוג בשם 2jk.org ואתר אינטרנט נוסף בשם jonathanklinger.com , באתר שנושא את שמי קודם גם אתרו של עו"ד אביב איילון (שמפעיל את אתר דיני רשת לצד הטור שלו בYNET), כמו גם עו"ד רותם שפירא מהמשרד הצעיר  שפירא, פרידמן, צבר.
את עו"ד יהונתן קלינגר, עו"ד אביב איילון, עו"ד רותם שפירא לא שאלתי עדיין האם הם חושבים שזה חוקי ונכון שמקדמים את האתרים שלהם בכאלו שיטות הזויות ובעזרת השם שלי וחוץ מזה, גם לא ברור לי למה החבורה, עו"ד יהונתן קלינגר, עו"ד אביב איילון או השלישי עו"ד רותם שפירא נעזרים בקידום אתרים כל כך מגוחך, נמוך ולא מכובד, כמו זה שנעשה על ידי מקדם האתרים ההזוי.
נכון שיש מי שיאמר שאותו הזוי שמקדם אתרים של עורכי דין אכן הראה לעולם שהאתר נועם קוריס.קום שמכיל אינספור וריאציות לא מובנות של השם נועם קוריס וקוריס נועם הגיע לעמוד הראשון בגוגל. אבל מלבד העובדה שזה מאוד מחמיא שפותחים לכבודך אתר ופתאום זה גורם לך להרגיש מאוד חשוב, הרי שלדעתי אתר אינטרנט כזה ממילא לא באמת מעניין את הגולשים בשר ודם ולאורך הזמן ודרך השיפור במנוע החיפוש של גוגל, אתר כזה גם לא יעניין את הרובוט של גוגל...
אני כשלעצמי מניח שאת הגולשים בשר ודם שמחפשים את השם שלי, "נועם קוריס" במנוע החיפוש של גוגל יותר מעניין לראות את הבלוג האותנטי של נועם קוריס, או את הסקירות של תיקים מעניינים בהם טיפל משרד נועם קוריס ואפילו קצת נוסטלגיה על הימים של נועם קוריס באגודת הסטודנטים תהיה יותר מעניינת מאוסף הוריאציות המקרי והצירופים האקראיים של השם נועם קוריס.
אחרי שכתבתי טיוטה לפוסט הזכירו לי חברים, שגם אתר משרד עורכי דין נועם קוריס או מאמרים שכתב נועם קוריס בדה מרקר, אקדמיקס, ורידר, או מאמרים ב – y-net , כלכליסט, וואלה, NRG או דה מרקר שנכתבו עליו יותר יעניינו את הגולש הסביר מאשר אוסף הוריאציות של השם נועם קוריס, שמופיעות באתר הפיקטיבי.
נראה גם, שמצגות של משרד נועם קוריס, נניח בנושא הרפורמה בהוצאה לפועל, מה יש לנועם קוריס לומר על רשת פייסבוק או האזור והפוסטים של נועם קוריס בקפה דה מרקר, כמו גם - פרוטוקולים מועדת הכנסת בנושא חוק התקשורת או דיני המדע או חוק הגנת הפרטיות, בהם נועם קוריס השתתף - כל אלו יעניינו יותר, את הגולשים האנושיים.
סביר להניח לפי אותו היגון שגולש דובר אנגלית, יתעניין בהמלצת הנספח הכלכלי הישראלי בהונג קונג שבחר להמליץ על שירותי משרד Noam Kuris, לחברות במזרח הרחוק שמעוניינות לעשות עסקים בישראל או רק לקבל בנושא יעוץ משפטי. גולש דובר אנגלית ימצא יותר עניין גם בקטגורית Noam kuris בבלוג, משיוכל למצוא באוסף וריאציות לא ברור של השם שלי noam kuris, kuris noam, noam kuris lawyer
הרי בסופו של יום, גוגל זה רק גוגל וגולשים שהם בני אדם הם גולשים שהם בני אדם והמסקנה הבלתי מעורערת היא שהכל לטובה והכל באהבה ושיהיה בהצלחה לעורכי הדין השונים ולכל מקדמי האתרים, הטובים והטובים יותר.

יום שבת, 18 בדצמבר 2010

נועם קוריס רושם פוסט על קידום אתרים שנראה כמו משחק ילדים

נועם קוריס רושם פוסט על קידום אתרים שנראה כמו משחק ילדים
נפגשתי בפגישה מוזרה ולא מתוכננת לפני כמה חודשים, עם איזה מישהו שטען שהוא מקדם האתרים הכי טוב במדינת ישראל, בעיקר של עורכי דין.
אותו אחד ניסה לשכנע אותי שאין מקדם אתרים יותר טוב ממנו בכל ישראל ושבכלל הוא כל כך תותח בתחום שאפילו גוגל רוצים לשכור את שירותיו לקדם לעצמם את האתר.
כבר שמעתי לפני זה על מקדמי אתרים שמקדמים את שמו של מנכ"ל חברה זו או אחרת בגוגל, בכדי להשיג את התוצאה בעמוד הראשון של גוגל במנוע החיפוש, וכך להשיג תשומת לב ולהראות כמה הם טובים בקידום.
יש בזה משהו, מנכ"ל החברה מקיש את שמו בגוגל ובעמוד הראשון הוא רואה את שמו ומבין שאותה החברה שמנסה למכור לו קידום אתרים באמת טובה.
בכל מקרה, אותו אדם שטען בפני שהוא מקדם האתרים הכי טוב בישראל רצה להוכיח לי שהוא באמת כזה טוב בקידום אתרים.
אוי כמה מאמצים טיפשיים הוא עשה, בהתחלה הוא קנה דומיין עם השם שלי (נועם-קוריס) בעברית ועם סיומת קום.
באתר שהקים על הדומיין נועם-קוריס.. הוא הכניס את שמי בצורה רוטינית וחוזרת ללא שום היגיון, הקשר בין המילים, או אסטטיקה מינימאלית, ממש ככה:
"נועם קוריס עו"ד נועם קוריס נועם או נועם קוריס הוא נועם קוריס או נועם קוריס הוא עורך דין עו"ד נועם קוריס, נועם קוריס הוא עורך דין מגניב משרד עורכי דין נ. קוריס הוקם על ידי עו"ד נועם קוריס וקוריס נועם הוא נועם קוריס קוריס קוריס נועם נועם אילו הייתי נועם קוריס או נועם קוריס אילו הייתי, נועם קוריס אוכל קוראסון כי נועם קוריס אוהב לאכול קוראסנים..."
בכדי לתפוס גם תוצאות טועות לגבי השם שלי, הכניס אותו מקדם אתרים גם את שמי עם טעויות וכל מיני עוויתות, למשל:
"נועם קורייס הוא נעם קוריס או נועם קוריס רוצה להיות קוריס נעם הוא עורך דין קורס בקוריס נועם קוריס נועם יעביר קורס בנושעם נועם קוריס אם נעם קוריס הוא נועם קוריס אז נעם קוריס הוא נועם קוריס נעם קרויס נועם קרויס נועם קוריסי נועם קוריאט ניר קוריס קוריס קורסון נועם קוריס נועםקוריס קוריסנועם..."
המשיך אותו מקדם אתרים אובססיבי ונכנס לאינספור פורמים באינטרנט בכדי להוסיף תגובות שנושאות את שמי "נועם קוריס", יחד עם קישורים לאתר הפיקטיבי שהקים בכתובת נועם-קוריס.קום.
האמת (ומבלי לפגוע בזכויותיי) שזה ממש הצחיק אותי, מאז שאותו אדם החליט להכניס את האתר הפיקטיבי שלו לעמוד הראשון בגוגל, בחיפוש הערך הנושא את שמי "נועם קוריס", התחלתי למצוא את שמי בכל מקום עם קישור לאתר שלו. נועם קוריס בפורום נדל"ן, נועם קוריס בפורום חיילים, נועם קוריס בפורום דתיים, נועם קוריס בפורום מתנדבים, נועם קוריס בפורום מחשבים, נועם קוריס בפורום דיני מיסים וזו רק ההתחלה...
בכל מקרה, ברור שלא שכרתי את שירותיו של אותו מקדם אתרים מגוחך שלא מקפיד ולו על מעט טוב טעם או היגיינה וירטואלית, עד שהיה נראה לי שהבת שלי בת ה- 6 שלומדת בכיתה א' יכולה לכתוב עבורי תכנים לאתר האינטרנט שלי, שיהיו ברמה גבוהה יותר מיכולותיו של ידידנו...
ידידנו לא התייאש כל כך מהר והמשיך לקדם ולקדם את האתר שנושא את שמי (נועם קוריס.קום) מתוך אובססיה מוזרה להוכיח שגוגל הוא רובוט טיפש שמכניס לעמוד הראשון בתוצאותיו אתר שכל מה שיש לו לומר זה את שם הערך שאותו מחפשים במגוון ואריאציות שונות וחסרות תוכן ממשי.
אז אומנם, בניגוד לגולשים גוגל אוהב אתרים שמה שיש להם לומר זה:
"נועם קוריס או נועם קוריס ויש לו משרד שקוראים לו נ. קוריס עו"ד נועם קוריס ועורך דין נועם קוריס הוא עורך דין מגניב כי נועם קוריס רוצה להיות נועם קוריס ושמח שהוא נועם קוריס ולא XXXX אז כשנועם קוריס מסתכל במראה הוא רואה את נועם קוריס שמסתכל עליו מהמראה בחזרה..."
עבר זמן ודעתי לא השתנתה בנוגע למקדם האתרים ההזוי שקידם את האתר הפיקטיבי באובססיביות ילדותית במיוחד. בכל מקרה, לא אישרתי לאותו אדם לעשות שימוש בשמי או לקדם את האתר הפיקטיבי שלו או כל אתר אחר שקשר אל שמי.
הופתעתי לאחרונה לגלות שידידנו התחיל לקדם באתר הפיקטיבי הנושא את שמי עורכי דין אחרים.
לא שאלתי אותם עדיין (את עורכי הדין)  האם הם חושבים שזה חוקי שמקדמים את האתרים שלהם בכאלו שיטות מגוחכות ובעזרת השם שלי וחוץ מזה, גם לא ברור לי למה שאותם עורכי דין יעזרו בקידום אתרים כל כך מגוחך ולא מכובד כמו זה שנעשה על ידי ידידנו ההזוי.
אז אולי ידידנו ההזוי הראה לעולם שהאתר נועם קוריס.קום שמכיל אינספור וריאציות של השם נועם קוריס וקוריס נועם הגיע לעמוד הראשון בגוגל. אבל מלבד העובדה שזה מאוד מחמיא שפותחים לכבודך אתר, הרי שלדעתי אתר כזה ממילא לא יעניין את הגולשים  ולאורך הזמן ודרך המהנדסים והמפתחים של גוגל, אתר כזה גם לא יעניין את הרובוט של גוגל...
אני כשלעצמי חושב שאת הגולשים שמחפשים את השם נועם קוריס בגוגל יותר מעניין לראות את הבלוג של נועם קוריס, או את התיקים בהם טיפל משרד נועם קוריס ואפילו קצת נוסטלגיה על הימים של נועם קוריס באגודת הסטודנטים תהיה יותר מעניינת מאוסף הוריאציות המקרי.
ברור שגם אתר משרד עורכי דין נועם קוריס או מאמרים שכתב נועם קוריס בדה מרקר, אקדמיקס, ורידר, או מאמרים ב – y-net , כלכליסט, וואלה, NRG או דה מרקר שנכתבו עליו יותר יעניינו את הגולשים מאשר אוסף הוריאציות של השם נועם קוריס.
אבל גוגל זה גוגל וגולשים הם גולשים.
הכל לטובה והכל באהבה ושיהיה בהצלחה לכל מקדמי האתרים, הטובים והטובים יותר.

יום שבת, 11 בדצמבר 2010

תביעות ייצוגיות

תביעות ייצוגיות: נועם קוריס עורכי דין שינו לטובת הציבור את תנאי עובדי הציבור בקופות הגמל על ידי תביעה ייצוגית שהגישו
נ. קוריס ושות' ב - ynet.co.il
בתביעה הייצוגית שהוגשה מבקש התובע הייצוגי להגדיר את קבוצת התובעים שאותה הוא מייצג בתביעה, ככל עמיתי הקופות הרלוונטיות שהפקידו ו/או העבירו כספים לידי המשיבים בין השנים 2004-2009 לאור פרסומי הקופות, וטוען כי עמיתי קופות הגמל יהיו זכאים לקבל החזר בגין הכספים שנגבו מהם שלא כדין.
בסך הכל מעריך התובע הייצוגי את נזקם של התובעים בכ-12 מיליון שקל שהנתבעים קיבלו לכיסם או נמנעו מלשלם לתובעים, בניגוד להוראות התקנונים.
לדברי עו"ד נועם קוריס המייצג את התובע הייצוגי בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים: "עד שנת 2004 החוק חייב את בנק יהב וחב' הלמן אלדובי לשלם ריבית לעמיתי הקופות החדשים וכך הם מפרסמים לציבור. בשנת 2004 שונה החוק והם כבר לא מחוייבים רגולאטורית  לשלם ריבית לפי החוק, אבל הפסקת תשלום הריבית באה ללא הודעה ותוך הטעיה חמורה בפרסומים שלא עודכנו בהתאם.
 את הפרסומים של הקופות בתקנוני קופות הגמל טוען עורך דין נועם קוריס לא שינו הנתבעים כבר 5 שנים".

יום שני, 6 בדצמבר 2010

שמירת תנאי עובדי הציבור בקופות הגמל

משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' נלחם על שמירת תנאי עובדי הציבור בקופות הגמל
נ. קוריס ושות' ב - ynet.co.il
התובע הייצוגי טוען באמצעות משרד עורכי דין נ.קוריס ושות', כי עמיתי הקופות הרלוונטיות שהפקידו ו/או העבירו כספים לידי בנק יהב ולהלמן אלדובי בין השנים 2004-2009, יהיו זכאים לקבל החזר כספי. נזקם של התובעים מוערך בסך הכל  בכ-12 מיליון שקל.
לדברי עו"ד נועם קוריס המייצג את התובע היצוגי: "עד שנת 2004 החוק חייב את בנק יהב וחב' הלמן אלדובי לשלם ריבית לעמיתי הקופות החדשים וכך הם מפרסמים לציבור. בשנת 2004 שונה החוק והם כבר לא מחוייבים לשלם ריבית לפי החוק, אבל הם הפסיקו לשלם את הריבית, למרות שאת הפרסומים שלהם בתקנוני קופות הגמל הם לא שינו כבר 5 שנים".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3684837,00.html

יום שני, 29 בנובמבר 2010

הטרדה מאיימת אינה ביטוי לגיטימי

בית המשפט דחה את טענותיהם של יהונתן קלינגר וחברו ערן ורד 

לפי פסק הדין: מדובר בניצול רעה של חופש הביטוי, הטרדה מאיימת אינה ביטוי לגיטימי: בית המשפט דוחה את טענותיהם של יהונתן קלינגר וחברו ערן ורד 
לאחר שניתחנו את פס"ד בתיק עו"ד לאה דורפמן נגד ערן ורד בו דחה בית המשפט את עמדתו של יהונתן קלינגר ואסר על ערן ורד להטריד את קציני בית המשפט והצוות המנהלי, לאחר שתירוציהם שיש לאפשר הטרדות לאור חופש הביטוי, לא התקבלו.
חופש הביטוי משתרע על כל צורות הביטוי; הוא כולל בחובו ביטוי של דעות מקובלות ודעות חריגות; הוא משתרע על דעות שאוהבים לשמוע ועל דעות מרגיזות וסוטות. חופש הביטוי הוא החופש להביע דעת – כדברי השופט ברנן – "ללא מעצורים, ללא איסתניסטיות ופתוח לרווחה" "בפרשת New York Times v. Sullivan, 376 U.S. 254 (1964)).
למרות העדר גבולות חופש הביטוי, במקרים חריגים, גם הלגיטימיות שנותן חופש הביטוי לשקר ולאמירת דברים שאינם אמת כאמור בבג"ץ 399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פ"ד מא(3) 255, 272), לא מאפשר התנהגויות לא חברתיות שמגיעות לכדי פגיעה רצינית וחמורה באינטרס הציבורי.
בפס"ד ה"ט 30520-09-10 עו"ד לאה דורפמן ואח' נגד ערן ורד, הטילה כבוד השופטת רונית אלט פינצ'וק, צו למניעת הטרדה מאיימת נגד ערן ורד, שחלק מדרכי התבטאויותיו פסולות על פי ההחלטה, 'אינן ראויות' ואף בוגדות בחופש הביטוי.
באותו הדיון, דחה בית המשפט את טענותיו של עו"ד יהונתן קלינגר וקבע שיש לתת צו נגד מרשו, שיאסור עליו לבצע חלק מפעולותיו, אותן נאסר עליו להמשיך לבצע.
בדיון המשותף בערעורים הפליליים בש"פ  5934/05 ובש"פ  6238/05 (מדינת ישראל נ' שי מלכה) הסביר כבוד הנשיא, השופט אהרון ברק, כי:
"לא כל ביטוי הנופל לגדר היקפו של חופש הביטוי זוכה להגנתה של המדינה. ענין לנו באיזון (אופקי או אנכי) בין ערכים ואינטרסים מתנגשים. במסגרת איזון זה ניתן למשל להגביל את חופש הביטוי אם הפגיעה של הביטוי באינטרס הציבורי היא קשה, רצינית וחמורה, וקיימת הסתברות קרובה לוודאות כי מתן חופש לביטוי יביא לאותה פגיעה בכלל או בפרט."
הנשיא דאז, כבוד השופט אהרון ברק הדגיש בפסק דינו, שרק במקרי קיצון חריגים, בהם קיימת הסתברות קרובה לוודאות שהניצול לרעה של חופש הביטוי יפגע באינטרס הציבורי, יוגבל חופש הביטוי בצו שיפוטי.

הטלת האיסורים על ידי בית המשפט, נגד דעותיו של יהונתן קלינגר וחברו המטרידן לימדו, כי אפילו בחופש שהנו ללא גבולות יש כאלו המוצאים את הדרך לנצלו לרעה ולבגוד במטרתו האמיתית של חופש הביטוי.

נזכיר שהערך העליון ממנו צמח חופש הביטוי הוא: "החופש של היחיד להגשים את עצמו; חופש הביטוי הוא החופש של היחיד (ראו: בג"ץ 399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פ"ד מא(3) 255, 272)."

בית המשפט באותו עניין עוד הסביר בקביעותיו על גבולות חופש הביטוי, כי: "חופש הביטוי וההפגנה ניתן בישראל לכל. הוא מהווה את "ציפור נפשה" של הדמוקרטיה (הנשיא ש' אגרנט בע"פ 255/68 מדינת ישראל נ' בן משה, פ"ד כב(2) 427, 435). יש לה "מקום של כבוד בהיכל זכויות היסוד של האדם" (בג"ץ 153/83 לוי נ' מפקד המחוז הדרומי של משטרת ישראל, פ"ד לח(2) 393, 398)"

הכותב הנו עורך דין ממשרד נועם קוריס ושות, עורכי דין
האמור אינו מהווה יעוץ משפטי

 

יום שני, 22 בנובמבר 2010

בלה וינשטוק נגד מעריב

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א  5981/08
וערעור שכנגד
ע"א  7140/09
ע"א  8084/09
ע"א  8403/09

בפני: 
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופטת ע' ארבל

המערערת בע"א 5981/08 והמשיבה בערעור שכנגד, והמערערת בע"א 7140/09:


בלה וינשטוק


המערערים בע"א 8084/09:
1. מעריב – הוצאת מודיעין בע"מ

2. יעקב ארז

3. אלי קמיר

4. יוסי לוי

5. יעקב גלנטי


המערערת בע"א 8403/09:
הוצאת עיתון הארץ בע"מ ואח'
                                          

נ  ג  ד
                                                                                                    
המשיבים בע"א 5981/08 והמערערים בערעור שכנגד:

1. הוצאת עיתון הארץ בע"מ

2. עורך הארץ: חנוך מרמרי

3. אורי שטרית

4. שרון שדה

5. ראובן שפירא

6. ידיעות אחרונות בע"מ

7. עורך ידיעות אחרונות : אלון שלו

8. מודי קרייטמן

9. איתמר אייכנר

10. אורון מאירי

11. מעריב הוצאת מודיעין

12. יעקב ארז

13. אלי קמיר

14. יוסי לוי

15. יעקב גלנטי

16. גלובס פבלישר עיתונות 1983 בע"מ

17. חגי גולן

18. נתן רועי

19. עיתון ירושלים,ידיעות תקשורת בע"מ

20. עורך עיתון ירושלים, משה זיגדון

21. אבי סגל

22. אורי זגהר

23. רשות השידור,הטלוויזה הישראלית ,הערוץ הראשון

24. רפיק חלבי, עורך החדשות בטלויזיה

25. אורן נהרי

26. חברת החדשות הישראלית בע"מ

27. שלום קיטל ,עורך החדשות הערוץ השני

28. שרית מיכאלי


המשיבים בע"א 8084/09:
1. בלה וינשטוק

2. הוצאת עיתון הארץ בע"מ ואח'

3. ידיעות אחרונות בע"מ ואח'

4. גלובס פבלישר עיתונות 1983 בע"מ

5. עיתון ירושלים, ידיעות תקשורת ואח'

6. אורי זגהר

7. רשות השידור ואח'

8. חברת החדשות הישראליות בע"מ ואח'


המשיבים בע"א 8403/09:
1. בלה וינשטוק

2. ידיעות אחרונות בע"מ

3. אלון שלו

4. מודי קרייטמן

5. איתמר אייכנר

6. אורון מאירי

7. הוצאת מודיעין

8. יעקב ארז

9. אלי קמיר

10. יוסי לוי

11. יעקב גלנטי

12. גלובס פבלישר עיתונות 1983 בע"מ

13. חגי גולן

14. רועי נתן

15. אורי זגהר

16. רשות השידור

17. רפיק חלבי

18. אורן נהרי

19. חברת החדשות הישראלית בע"מ

20. שלום קיטל

21. שרית מיכאלי

27. שלום קיטל ,עורך החדשות הערוץ השני

28. שרית מיכאלי


המשיבים בע"א 7140/09:
1. הוצאת עיתון הארץ בע"מ

2. עורך הארץ: חנוך מרמרי

3. אורי שטרית

4. שרון שדה

5. ראובן שפירא

6. מעריב הוצאת מודיעין בע"מ

7. יעקב ארז

8. אלי קמיר

9. יוסי לוי

10. יעקב גלנטי

11. עיתון ירושלים, ידיעות תקשורת בע"מ

12. עורך עיתון ירושלים משה זיגדון

13. אבי סגל
                                   
ערעורים על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 15.5.08 בת.א. 1320/97 שניתן על-ידי כבוד השופטת צ' ברון
                                   
תאריך הישיבה:
י' בכסלו התשע"א      
(17.11.10)

בשם המערערת בע"א 5981/08, המשיבה בערעור שכנגד והמערערת בע"א 7140/09:



עו"ד יעקב קלדרון; עו"ד חנה קלדרון;
עו"ד אסף שיר


בשם המשיבים 10-1 ו21-19בע"א 5981/08, המערערים שכנגד:


עו"ד תמיר גליק; עו"ד עומר זיו-אשכר


בשם המשיבים 15-11 בע"א 5981/08:

עו"ד שני שביט


בשם המשיבים 18-16 בע"א 5981/08:

עו"ד יורם מושקט


בשם המשיב 22 בע"א 5981/08:

עו"ד יורם וסרצוג


בשם המשיבים 25-23 בע"א 5981/08:

עו"ד ברק בר שלום; עו"ד הדס סימן טוב

בשם המשיבים:
עו"ד ליבליך שלמה


פסק-דין


1.      הערעורים בתיקים שבפנינו נסבו על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי שניתן בשנת 2008 – 12 שנים לאחר שהוגשה התביעה מטעם המערערת, הגב' בלה ויינשטוק (להלן: המערערת), כנגד המשיבים – והמערערים מטעמם (להלן: המשיבים) – אמצעי תקשורת כתובים ואלקטרונים ואחרים. התביעה שהוגשה באה לבקש פיצויים בגין פרסומים אודות המערערת, בשל, כך על-פי התביעה שהוגשה, שהיה בהם פרסום לשון הרע.

         היום, מצויה ההתדיינות בישורת האחרונה, וסברנו כי המערערת – וכך גם המשיבים – זכאים לכך שהפרשה תבוא על סיומה; המשיבים – בשל המשאבים האדירים שנדרשו מהם במהלך ההתדיינות על פרסומים שראשיתם ברצון לדווח על אירוע משפטי שנראה אז כנושא אופי פלילי – משאבים שהשקעתם עלולה לעתים לשאת עימה אפקט מצנן הפועל על חופש הביטוי. המערערת, בשל כאבה הרב, שמובן לנו, על שהייתה מושא לדיווחים ופרסומים שבאו בעקבות מעצרה באנגליה – בהליך שנסתבר בדיעבד כמוטעה ואשר בסופו הושב לה כבודה.

2.      בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטת צ' ברון) בפסק-דין יסודי, מפורט ובנוי היטב קיבלה מקצת מן התביעה ודחתה את כל חלקיה האחרים, לאחר שמצאה במקצת מן הפרסומים משום לשון הרע שאינו חוסה באחת ההגנות המנויות בחוק ולא מצאה עוולה ביתר הפרסומים. משנקבעה האחריות, נתקיים דיון בשאלת גובה הפיצויים ובית-המשפט חייב חלק מן המשיבים לשלם למערערת פיצויים בסכומים שונים. בהליך נוסף, במסגרת בקשה לתיקון טעות סופר, הוספו הפרשי הצמדה וריבית לפיצויים שנפסקו.

3.      הערעורים מופנים כנגד כל הקביעות האלה. המערערת מלינה על שלא נתקבלה התביעה במלואה, והמשיבים שחוייבו לפצותה מלינים על עצם הטלת האחריות בעניינם ועל גובה הפיצוי בו נתחייבו. בעניין זה האחרון הם טוענים כי בית-המשפט המחוזי לא היה מוסמך, במסגרת ההליך הנוסף, לשנות את סכומי הפיצויים ולו גם בדרך הוספת ריבית והצמדה, מה גם שבית-המשפט, לטענתם, אמד כבר את הסכומים המקוריים על-פי ערכם ביום פסק-הדין וממילא שערך אותם. המערערת סבורה כי הפיצויים שנפסקו לזכותה אינם נותנים ביטוי נאות לסבלה.

4.      כאמור, מבינים אנו לליבה של המערערת במיוחד לאור עברה ויושרתה כפי שתארו אותו אמצעי התקשורת המשיבים ("הסרגל של המשטרה"), אולם לא מצאנו עילה להתערב בסכומי הפיצויים שנפסקו – לכאן או לכאן. באותה מידה סברנו שאין מקום להתערב, כבקשת המשיבים, בהחלטת בית-המשפט המחוזי להגדיל את סכומי הפיצויים בדרך של הצמדה וריבית. עיקר טעמנו בעניין זה הוא שאין בשיעור הסכומים, כפי שנקבעו בסופו של דבר, כדי להצדיק התערבות לכאן או לכאן, גם כשמביאים בחשבון את השפעתו המזיקה של חיוב אמצעי תקשורת בפיצויים, במקרים מסויימים, מצד אחד, ואת עגמת הנפש והפגיעה במושא הפרסומים, מצד אחר.

         אשר לערעורים – מכאן ומכאן – באשר לעצם הטלת החבות בגין מקצת מן הפרסומים וההימנעות מלעשות כן ביחס לאחרים – גם כאן לא מצאנו עילה להתערב. הפרסומים רובם – אף כי לא כולם – באו בעקבות תלונה שהביאה למעצר המערערת באנגליה. תלונה שנסתיימה בלא כלום ובשחרורה המלא וללא סייג. דא עקא, שבמהלך המעצר ובעקבותיו נסקרו הדברים באמצעי התקשורת המשיבים כשהם מפרשים את הדברים כפי שנחזו על-ידי כתביהם דאז ובאותו זמן. בחוסר הדיוקים שנפלו בפרסומים, ושחלקם (לא כולם) נתגלו רק בדיעבד, לא מצא בית-המשפט משום התנהגות הגוררת חבות אם בשל תוכנם ואם בשל ההגנות שעמדו לזכותם של המפרסמים. לעומת זאת, בית-המשפט לא מצא הצדקה בפרסומים אחרים, במיוחד אלה שחזרו אחורה אל ארועים מעברה הרחוק של המערערת. בכל קביעותיו אלה לא מצאנו מקום להתערב. התוצאה היא שדין הערעורים כולם להידחות.

5.      מצאנו לראוי לציין את דבריו של בא-כוח חלק מן המשיבים בדבר האפשרות לפנות לאתרי האינטרנט השונים על-מנת שיסירו את אותם פרסומים שהיו אודות ההליך באנגליה ובדיעבד כבר אין מחלוקת שאין בהם מתום. הצעת המשיבים על האפשרות לעשות כן והצעתם לנסות ולפעול בכיוון הזה היא הצעה ברוכה.

         עתה, אנו בטוחים, תוכל המערערת להשליך אל מאחורי גווה את תלאות העבר והמשיבים ייהנו מהסרת נטל ההתדיינות הארוכה – ארוכה עד מאוד.

         אין צו להוצאות.

         ניתן היום, יא בכסלו התשע"א (18.11.2010).


המשנה-לנשיאה
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת